דורון אברהם מבוא מאז השליש האחרון של המאה 9-ה ו החלו תנועות הנוער לסוגיהן , בעיקר באירופה , להתמסד כמסגרת חינוכית הזוכה לתשומת לב ולהערכה גוברת מצדם של ההורים ושל המבוגרים בכלל . החשיבות שיוחסה לתנועות הנוער שיקפה בין השאר את התקוות שתלו המבוגרים בבני הנוער ובעוצמה הפוטנציאלית הטמונה בשכבת הגיל הצעירה . הנוער היה למושא טיפוח למען מימוש של תקווה , של חזון או אפילו של אוטופיה שטוו המבוגרים מתוך הכרה במוגבלותם שלהם לממש את ציפיותיהם . בעיניהם הנוער אצר בתוכו את העתיד האידאלי . בעצם מהותו , מראהו ויכולותיו הוא נועד להציג בפני החברה את הדימוי הבלתי ניתן לראייה של העתיד הראוי ואת המחשתו . נדמה כי ככל שהלכה והתהדקה הזיקה בין המבוגרים לבין בני הנוער , כך התעצמה האמונה של החברה ביכולתה להשיג את היעדים העתידיים שהציבה לעצמה . המשמעות שהוענקה לנעורים ובעיקר לתנועות הנוער הובילה בהדרגה גם לפוליטיזציה שלהם . הצטרפותם של נערים ושל נערות לפעילות משותפת עם גילם בשמם של ערכים ספציפיים ולמען מטרות קבועות , באמצעות ארגון מוקפד ועל ידי כללי משמעת ברורים , הקנו לארגוניהם חשיבות שחרגה אל מעבר לפונקציות החינ...
אל הספר