החלטנו להתחיל בהרחבת הידע שלנו על הכיתה על ידי איסוף מידע נוסף לגבי כל תלמיד ותלמיד . שלושת המפגשים הראשונים הוקדשו אפוא לסקירה מקדמית על התלמידים , בעיקר על ידי מחנכת הכיתה שהייתה לה גישה לתיקיהם האישיים של התלמידים . במפגש הרביעי , משהושלמה הסקירה , התבקש כל משתתף לנסח "שאלת עבודה" שבה יעסוק בהמשך . להלן דוגמאות מספר לשאלות שניסחו המשתתפים : כיצד ניתן לפתח את רגישותם המוסרית של התלמידים במקביל לפיתוח יכולת החשיבה שלהם ? כיצד עלינו לטפל בבעיות משמעת הכרוכות בשבירת נורמות ? כיצד ניתן לטפח בתלמידים יחס של חיבה לספרים ? כיצד נוכל לשנות תלמידים אלה מלומדים פסיביים ללומדים אקטיביים ? ניתן לחלק את שאלות המורים לשתי קטגוריות , האחת עוסקת בנושאים לימודיים והשנייה - בהתנהגות בכיתה . אפשר לראותן גם כ"סימפטומים" לשתי בעיות בסיסיות : האחת -כיצד לפתח למידה משמעותית יותר בכיתה , והשנייה - כיצד לטפל בנורמות ובערכים חינוכיים . תכניתי המקורית הייתה לקדם תהליך פתוח ובלתי מובנה . אלא שהקבוצה , מבלי לקבל החלטה פורמלית , שעטה קדימה ויצרה דגם שחזר על עצמו והתפתח לתהליך למידה ספירלי .
אל הספר