רק בשנה השנייה לפרויקט הצליחו המורות המשתתפות בו להיפתח ולדון בקשייהן באופן פחות מתגונן , ועם זאת עדיין ראו בכיתה את הטריטוריה הפרטית שלהן , הסגורה בפני משיגי גבול . יהודית , שהייתה , כאמור , הראשונה שאפשרה לאבי הצופה "להשתתף" ( על פי הגדרתה ) בקבוצות התמיכה שלה , למדה עד מהרה להפיק תועלת מהמידע התצפיתי שסיפק . יתרה מזאת , התפתחה ביניהם מעין שותפות , שבה היא כיוונה את התצפיות של אבי לנושאים שבהם היה לה עניין . בהדרגה , ובזכות התנהגותו הסבלנית והרגישה , זכה אבי באמונם של המורים האחרים והחל לערוך תצפיות גם בכיתות האחרות . אבי פיתח שיטה תלת-שלבית : > א < התייעצות עם המורה לפני עריכת התצפית ; > ב < עריכת התצפית ; > ג < שימוש בנתונים התצפיתיים כבסיס לדיאלוג רפלקטיבי עם המורה . הדיאלוגים הוקלטו , תומללו והוחזרו למורים לדיון נוסף . הדוגמה הבאה , הלקוחה מאחת התצפיות הראשונות שנערכו בקבוצת התמיכה , ממחישה את שיטתו של אבי : אבי מבקש מיהודית לתאר את דרך ההוראה שלה בקבוצה . בתגובה , היא מונה באופן אוטומטי את שלושת העקרונות העיקריים ברציונל שלה : . 1 יש לטפל בכל נושא חדש בקבוצת התמיכה לפני שמציגים ...
אל הספר