" הבהירו לי לאן אני . "שייר לולא הייתה דפני ליף מקדימה אותם בחודש , ולולא היה רון חולדאי סוגר את כיכר רביו , איציק ודנה אמסלם היו יכולים להיות הגפרור שהצית את תנועת המחאה החברתית הגדולה בתולדות ישראל . באותו יקום אלטרנטיבי , היא הייתה מונעת על ידי השכבות החלשות ולא על ידי מעמד הביניים . באותה מידה , הם היו יכולים לסיים עם גרסה שנייה וכושלת של כיכר הלחם . רצה הגורל ובמקום להעיר את ישראל עם מאהל המחאה שלהם חודש לאחר מכן , כפי שתכננו , נאלצו בני הזוג לראות את ישראל מתעוררת לבדה על גבי מסך הטלוויזיה בבית אמו של איציק בשכונת עזרא , שבו גרו באותה עת . ומי שהעיר אותה לא היו תושבי השכונות המוחים נגד מצב הדיור הציבורי , כמוהם , אלא צעירים אשכנזים , משכילים ושמאלנים מהמעמד הבינוני . הזוג אמסלם , הורים לארבעה ילדים ( בנוסף לשני ילדיו של איציק מנישואים קודמים , ( תכננו במקור להקים את מאהל המחאה שלהם בכיכר רביו ב 13 באוגוסט , יחד עם קואליציית צעירי המהפכה וחברם , שלומי אברהם . הם חשבו לראשונה על הרעיון חמישה חודשים לפני כן , במרץ , 2011 לאחר שהוצמד לביתם בשכונת עזרא , בו התגוררו עם ילדיהם במשך תשע...
אל הספר