מבוא

הקשר בין איראן לבין לבנון נמשך שנים ארוכות . ראשיתו בעליית הממלכה הצפוית במאה ה 16 ובתפקיד שמילאו אנשי דת לבנונים בהפצת האמונה השיעית , שנכפתה כדת המדינה הצפוית על ידי השאה אסמאעיל ב . 1501 שיתוף הפעולה בין אנשי הדת הלבנונים לשלטון הצפוי הביא להתפתחות זיקה הדוקה בין המדינה השיעית החדשה לבין הקהילה השיעית של ג'בל עאמל , בדרום לבנון , שהיתה נתונה תחת שלטון עות'מאני , סוני עוין . הנוסע הבריטי לורנס אוליפנט , שביקר בדרום לבנון באמצע המאה ה , 19 תיאר את הסלידה שחשו השיעים המתואלים , כפי שנקראו אז השיעים בלבנון , לשלטון העות'מאני ועמד על אהדתם והזדהותם עם פרס , בה ראו את מבצר 1 דתם ומגן אמונתם . זיקה זו נשענה במהלך הדורות על יסודות דתיים , תרבותיים וחברתיים ואם כי נעדרה משמעויות פוליטיות מובהקות , היא הביאה לתנועה מתמדת בין שתי הקהילות השיעיות ולחלחול השפעות דתיות ותרבותיות ביניהן . אלברט ח'וראני ופואד עג'מי עמדו בהרחבה על תנועת אנשי הדת השיעים שעברו מדרום לבנון לפרס ותיארו כיצד הם השפיעו והושפעו 2 ממפגש התרבויות . תשומת לב מועטה , אם בכלל , ניתנה לתנועה ההפוכה של איראנים שהגיעו ללבנון ופ...  אל הספר