לאחר ניתוח עומק של העמדה השמאית לגווניה השונים , נפנה לעקוב אחר גלגוליהם של הבתים בדורות מאוחרים , עד שלב פסיקת ההלכה כבית הלל , ככל הנראה בדור יבנה , בהנהגתם של רבן גמליאל ור' יהושע . היחסים בין הבתים והכרעת ההלכה כבית הלל בחינת המקורות המתארים את מערכת היחסים ששררה בין בית הלל וממשיכיהם ובין בית שמאי וממשיכיהם אינה פשוטה , שכן ממקורות שונים עולות נימות שונות . ישנם מקורות , בעיקר מתקופת המשנה , המציגים הרמוניה בין הבתים . למשל , על פי המשנה המפורסמת במסכת אבות , המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל נתפסת כדוגמה קלאסית למחלוקת שהיא לשם שמים : כל מחלוקת שהיא לשם שמים - סופה להתקיים , ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים . איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים ? זו מחלוקת הלל ושמאי , ושאינה לשם שמים ? זו מחלוקת קרח וכל עדתו . נימה דומה עולה ממשנה במסכת עדויות , המתארת את היחסים הבין אישיים בין הבתים באופן הבא : ואף על פי שאלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מלישא נשים מבית שמאי , וכל הטהרות והטמאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין לא נמנעו להיות עושים טהרות אלו על גב אלו...
אל הספר