שקרובה הנאתי: אשתו של מר עוקבא

יהודה מימרן מאז ומתמיד אהבתי את מאמר חז"ל "היזהרו בבני עניים כי מהם תצא תורה" ( בבלי נדרים פא ע"א . ( ראיתי בו ביטוי של אנושיות ונאורות , היחלצות מסטראוטיפים ומדעות קדומות . אל מול מחקרים ותאוריות שדיברו על הקשר שבין עוני לעבריינות , בין עוני לנחשלות , עומדת תפיסה המתעקשת לא לעשות דה הומניזציה לעני . תפיסה המזכירה לנו שהעני הוא קודם כול אדם , והוא , ואולי דווקא הוא , יכול להגיע להישגים גבוהים . במאמר זה באה לידי ביטוי תפיסה השוללת זיהוי בין מצב חברתי כלכלי ובין יכולות שכליות או מה שקרוי במחוזותינו מנת משכל ואינטליגנציה . כמי שהכיר בחייו הרבה , "עניים" לא הייתי זקוק למושגים מתוך החשיבה הביקורתית או להתוודעות עם תאוריות על דיכוי ותיוג כדי לדחות זיהויים אלה . חריפות שכלם של חבריי בשכונת המצוקה שגדלתי בה , סקרנותם ומקוריות חשיבתם היו חיסון קבע כנגד תאוריות מוטות שכאלה . יש בו , במאמר חז"ל זה , הכרה בסכנה של זלזול בבני עניים , בנטייה להמעיט בערכם בשל עוניים . עם זאת המאמר עומד לא רק על יכולתו של העני ללמד תורה , אלא גם על קשר אפשרי בין מצב של חוסר ומצוקה ובין רוחניות והתעלות , וכבר עמדו על ...  אל הספר