פרק אחד עשר דבר בית המשפט

כאמור , שנים רבות לאחר שנכנס לתוקף חוק התכנון והבנייה , 1965-ה"תשכ כמעט לא הועמדו פעילות הולמ"ב במחוזות משרד הפנים והחלטותיהן במבחן המשפט והפסיקה . זה היה חלק מתהליך "קדושת , "הביטחון שעליה כמעט לא היה עוררין . ואולם , בחלוף השנים , ובעיקר לאחר ההתפקחות הציבורית לאחר מלחמת יום הכיפורים , השתנו הדברים . מאז שלהי שנות התשעים הגיעו לפתחו של בית המשפט , תחילה טיפין טיפין ולאחר מכן מבול של ממש , עתירות שעניינן התנגדות אזרחית ( של אנשים פרטיים ושל ארגונים סביבתיים ) לבינוי או לפעילות מקרקעית אחרת שביצעה מערכת הביטחון . מקצתם בוצעו באישור קונקרטי של הולמ"ב ( במחוז הרלוונטי , ( אחרים ב"הבנה גורפת" של מערכת הביטחון שניתן להרחיב את הבנייה במקום מכוח היותו של המחנה מתקן ביטחוני . עשרה מקרים הגיעו לבית המשפט בעשור האחרון ; תשעה מהם יוצגו להלן . חשיבותם רבה מכמה טעמים : ( א ) הבגרות הציבורית והאישית של החברה הישראלית , בייחוד בתקופה שנחקקו בה חוקי היסוד ובראשם כבוד האדם וחירותו . גם הפרט הנפגע וגם הארגון , עמותה או קבוצת אזרחים , הבינו כי אי אפשר לרמוס את זכויותיהם במעטה של סודיות וחיסיון , וכי לבי...  אל הספר
כרמל