כל אימת שאמרתי למישהו בברלין שאני מתכנן לבקר בפלאואן , הייתה התגובה זהה . לא משנה למי אמרתי - לזקן או לצעיר , למי שמעודכן באפנה האחרונה או לשמרן , להומו או לסטרייט , למי שגדל במערב גרמניה או במזרחה - כולם עד אחד הגיבו תמיד בצחוק , ואחר כך במבט מתפלא במקצת . "פלאואן " ? האופן שבו ביטאו את השם , בהארכת ההברה השנייה ובדגש עליה , ביטא את תחושתם שהרעיון בכללו מגוחך משהו . פלאואן שוכנת בסקסוניה , במחצית הדרך בין ברלין למינכן , באזור הידוע בשם פוגטלנד ; עיר פרובינציאלית קטנה , מוקפת יערות ושרשרת גבעות . בעיני הברלינאים , שעירם היא עכשיו בירת גרמניה , ובעתיד תהיה אולי בירת אירופה , פלאואן היא עיירה רדומה , מפגרת , שבמשך שנים שכנה בצד הלא נכון של חומת ברלין . הברלינאים מסתכלים על פלאואן , כפי שהניו יורקים מסתכלים על מאנסי , באינדיאנה . אבל בעיני , פלאואן מרתקת . הנוף סביבה עשיר וירוק . אחדים מבתיה העתיקים מקסימים . האנשים פתוחים , ידידותיים , ללא יומרות - ואף על פי כן , מקוללים איכשהו . במשך שנים רבות נדחקה פלאואן לשולי ההיסטוריה , רחוק מאוד ממרכזי הכוח ; ובכל זאת בישרו האירועים שהתרחשו בה את ...
אל הספר