מעבר למניות הבנקים המוחזקות על ידי הממשלה מחזיקה כאמור זו האחרונה עוד בעשרות רבות של חברות ממשלתיות ותאגידים םטטוטוריים , חלקן חברות ענק , שהשווי המצטבר שלהן הוא עשרות רבות של מיליארדי שקלים . בין החברות נמנות חברת החשמל , חברות הנמלים , רשות שדות התעופה , החברה הלאומית לדרכים ( מע"צ , ( חברת רכבת ישראל , התעשייה האווירית ועוד רבות וטובות . האטרקטיביות של חברות אלה אינה נובעת רק משוויין הפוטנציאלי אלא גם מהסולידיות של האחזקה בהן וכן מהיות חלקן מונופולים מקומיים . והנה , תחת לבקש להפריט את אותן חברות בדרך של חלוקת מניותיהן לציבור הרחב , חינם אין כסף ( כפי שתואר בתת פרק 7 . 4 . 4 ואף נציין כי נוסח הצעת החוק הראשונה שנוסחה כלל אפשרות ליישמה בכל החברות הממשלתיות . עם זאת , לדרישת ראש הממשלה שרון ורשות החברות הממשלתיות שהתנגדו באופן תמוה להרחבתה האפשרית של התכנית , שונה הנוסח וכלל את מניות בנק לאומי בלבד ) פוסלות ממשלות ישראל את האפשרות . זאת , על אף האופציה להפוך את הרכוש העצום של הממשלה כמכשיר לעידוד הצריכה הפרטית , להקטנת פערים ולעידוד מעורבותן של שכבות נוספות בהשקעות סולידיות בשוק ההון ...
אל הספר