כפי שראינו בפרקים הקודמים , הצריכה הפרטית היא מנוע הצמיחה החשוב ביותר במשקים מערביים מודרניים בכלל ובמשק המצוי בתת תעסוקה של כוח העבודה בפרט . בפרק השני [ ראו : תת פרק [ 2 . 2 דנו בגורמים המדכאים את הצריכה הפרטית ומשפיעים על האופן שבו מעריך הפרט את הכנסתו הפרמננטית על פני תקופות חייו השונות . מובן , כי היתרה מהכנסתו של הפרט , אשר אינה מופנית לצריכה שוטפת , מיועדת לחיסכון , אשר יושקע באחד מאפיקי ההשקעה העומדים לרשות הפרט וישוב להיות מיועד לצריכה בעתיד . לדוגמה , כאשר תמומש ההשקעה או תתחיל לשאת פירות , על ידי הפרט עצמו או על ידי יורשיו . במקביל , עמדנו בפרק השני [ תת פרק [ 2 . 3 על הגורמים המשפיעים על ההשקעה הפרטית . ברי , בתוך כך , כי הביקוש להשקעה חייב להשתוות לאורך זמן עם החיסכון המשקי , כאשר החיסכון הפרטי הוא אחד ממרכיביו העיקריים . עם זאת , אין להסיק מהדיון בפרק השני על שיעורה הנמוך של הצריכה הפרטית מסקנות שגויות , באשר להיקפו של החיסכון הפרטי , כמו גם על המידה שבה תורם החיסכון הפרטי למימון ההשקעה במשק . לכאורה , אם שיעור הצריכה הפרטית בישראל נמוך אזי ניתן היה להסיק ( באופן שגוי כא...
אל הספר