על אף הספרות הענפה על אודות ההשפעות האפשריות של פשיעה , טרור ושחיתות על הכלכלה בכלל , ועל הצמיחה וההשקעה הפרטית בפרט , התאפיינו המחקרים האמפיריים בספרות בלקונה משמעותית : שימוש במחקרי חתך השוואתיים בין מדינות ולא בסדרות עתיות של מדינות ספציפיות , היוצאות מתוך מודל מובנה של השקעה או צמיחה . לבחירה בשיטת מחקר זו מספר בעיות מרכזיות . ראשית , רמת ההסבר של האמידות נמוכה יחסית בהשמיטה גורמים מסבירים רבים המשפיעים על ההשקעה במשקים . השמטת משתנים מסבירים מרכזיים עלולה לפגום באיכות התוצאות במקרה הטוב , ולייצר קורלציות מקריות במקרה הרע . ואכן , חלק מהמחקרים גם מראים כי הקשרים הסטטיסטיים שנמצאו נעלמים כאשר נכנסים משתנים נוספים . שנית , לסוגים שונים של פשיעה עלולים להיות מאפיינים ייחודיים בהשפעה על ההשקעה הפרטית , ומטבע הדברים מחקרי חתך אינם מתאימים ביותר לבחינה של מאפיינים ייחודיים לכל מדינה ומדינה . שלישית , ההשפעה של פשיעה על התוצר עלולה להיות שונה מההשפעה על ההשקעה , ולפיכך מחקרי חתך הבודקים את ההשפעה על יחס ההשקעה לתוצר במדינות שונות עלולים להעריך בחסר את ההשפעה הכוללת על ההשקעה . רביעית , חל...
אל הספר