כלל נקוט בידי כלכלנים הוא להישמר ממעורבות ממשלתית מפלה בשווקים מתפקדים . במילים אחרות , אם הדבר אינו שבור היזהר מלתקנו . ברקע לכלל זה עומדת ההבנה כי השווקים ( התחרותיים ) חכמים יותר מממשלות , ובוודאי כאלה הנגועות בקשרי הון שלטון העלולים לעוות את סדר מחשבתם בשיקולים זרים . כפי שתואר בפרק השלישי , המשק הישראלי סובל מכמות לא מבוטלת של שווקים לא תחרותיים אשר אינם מתפקדים כתוצאה מכך ביעילות . הכשלים המבניים החוסמים את התחרותיות בשווקים אלה מגוונים למדי - החל מריכוזיות עודפת , דרך רגולציה לא אפקטיבית וכלה בבעלות ממשלתית מונופוליסטית על מרכיבים רבים בשרשרות הייצור המשקיות . מנגד , נהנים הצרכנים והחברות העסקיות בישראל ממספר קטן מאוד של שווקים תחרותיים . יצוין , כי שווקים לא תחרותיים נוטים לצמצם את הכמות המיוצרת ולהעלות את מחירי המוצר או השירות . בכך נפגע הציבור השכיר פעמיים . ראשית , צמצום הכמות המיוצרת מצמצם מטבע הדברים את מספר מקומות העבודה בענף ובמשק . תרומה שלילית נוספת למשק שבו גם כך שיעור התעסוקה בכוח העבודה הוא הנמוך במערב [ ראו בפרק השני . [ שנית , העלאת מחירי המוצרים והשירותים מצמצמת ...
אל הספר