ניתוח השוואתי של הרכב הביקושים לתוצר , בהשוואה לממוצע המערבי , מלמד על חולשה משמעותית של הביקושים המקומיים המרכזיים : צריכה פרטית והשקעה פרטית . הפערים בשני מנועי צמיחה אלה יש בהם כדי להסביר חלק משמעותי הן מהפער בתוצר לנפש , בין ישראל לבין מדינות המערב , והן מהפער בשיעור התעסוקה של כוח העבודה . בתוך כך , עיון בשורת הפרמטרים המשפיעים באופן תיאורטי על הצריכה הפרטית ( בהתאם לתיאוריית מחזור החיים - הכנסה פרמננטית ) מלמד כי המדיניות הכלכלית בישראל פעלה באופן שלילי כמעט על כל פרמטר . החל בהשפעה על ההכנסה הפנויה ועל הציפיות להכנסה עתידית , דרך אי הוודאות , מחירי מוצרים ושירותים ושער חליפין , וכלה ביכולת לצבור רכוש . ואילו , בחינה של הפרמטרים המשפיעים על ההשקעה הפרטית ( החשובה הן בצמיחה קצרת טווח והן בהשפעה על הצמיחה ארוכת הטווח ) מלמדת כי אי הוודאות מצד גורמים שונים פעלה באופן שלילי ומשמעותי על היקפה בישראל . ברקע למדיניות הכלכלית שדיכאה את הצריכה הפרטית ואת ההשקעה הפרטית , הן ברמה המאקרו כלכלית והן ברמה המיקרו כלכלית ( היינו בהשפעה על ענפים ספציפיים או על פעילויות ספציפיות , ( עמדה שורת תהלי...
אל הספר