אין לטעון כאילו איש לא נתן את הדעת על בעיות המערכת הכלכלית והפוליטית של ארצות הברית , על החזות הקודרת בעליל הנשקפת לה , או על השפעתן של אלה על מעמדה של ארצות הברית בעולם . אדרבה , סוגייה זו הצמיחה ספרות ענפה , ברמות שונות של מיומנות כתיבה וכושר הבחנה , ובכולה עובר חוט שני אחד : כל המחברים מביעים אמון בשינוי ובתיקון . אלה ינבעו באופן טבעי מתוך ציבור יודע דבר , ובסופו של דבר , מתוך הנהגה חכמה והחלטית . כיוון שכך , כל דיון במצבה של אמריקה כיום , עגום ככל שיהא , צופה תמיד לעתיד טוב יותר . איש אינו מפקפק , איש אינו מרשה לעצמו לפקפק , ביכולתה של הדמוקרטיה לתקן את דרכיה * . הקושי הנעוץ בהנחה זו צריך להיות ברור מאליו . יש לנו עתה משטר דמוקרטי — דמוקרטיה של המרוצים והשאננים . אלה מחזיקים בידיהם מונופול , או כמעט מונופול , על התהליך הפוליטי . הלא מרוצים , הסובלים ממצוקה במשכנות העוני העירוניים והכפריים , ואלה המזדהים עם ביש מזלם , אין להם מועמדים המייצגים את צורכיהם , ולכן אינם מצביעים . כפי שהודגש , הדמוקרטיה של השאננות היא המדיניות של הטווח הקצר חסר הדאגות , של החשיבה הכלכלית והפוליטית הסתגלני...
אל הספר