כבר הודגש די והותר שהממסד הצבאי נהנה מפטור מן ההתנגדות הכללית לפעולה ציבורית ולהוצאה ציבורית בעידן השאננות . אין בכך ספק רציני , ואולי אין ספק גם בכך שהפטור הזה זכה בעבר בתמיכתו הניכרת של הפחד מפני הקומוניזם . אבל יש בו כדי להסביר רק חלקית את תפקיד הצבא ואת עוצמתו בהווה . ישנו גם מה שאפשר לתארו בעוצמתו האוטונומית של ארגון גדול , ופעולתה של עוצמה זו חזקה במיוחד כשמדובר בממסד הצבאי . וישנה הנטייה הנוחה כל כך , של החשיבה והתיאוריה הרשמיות והמקובלות , להצניע את טיבה האמיתי ואפילו את עצם קיומה של עוצמה אוטונומית זו , הנובעת מתוך הארגון עצמו . ראינו את יסודותיה — ואת הסתרתה — בארגונים מחיי הכלכלה האזרחיים הרגילים , וכאן עלי להתייחס שוב לעניינים שכבר נדונו . הארגון העסקי הגדול , כפי שמקובל להניח וללמד , עומד לשירות הצרכן וכפוף מכל בחינה חשובה לסמכותו הריבונית של הלה . שירות זה , אומרים , חותר אך ורק למקסימיזציה של רווחים . אולי יש מונופולין , או תחרות לא משוכללת מבחינות אחרות , המאפשרים לפירמה לסחוט גמול שלמעלה מן השיעור הראוי על מה שהיא עושה למען הצרכן ; ותיתכן גם שלומיאליות ביורוקרטית , אם ...
אל הספר