בעולמנו , איוולת העשירים חוכמה תיחשב בלב כלכלת השאננות מצויה מחויבות כללית ליד הסמויה . אין זה עיקרון מוצהר רשמית — מכל מקום , לא לעתים קרובות מעלים אותו על נס . מדובר תחת זאת בהתייחסות , באמונה שמטבע הדברים , ובייחוד בחיי הכלכלה , הכול פועל לטובה בסופו של דבר . שום דבר מכל מה שקורה בטווח הקצר אינו מנוגד לטובת הכלל בטווח הארוך . התערבות המדינה , ביד מנחה או ביד תומכת , אינה הכרחית , ומלבד מקרים שבהם יש צורך לחלץ בנק או תאגיד , או לקדם את בטחון הכלל , לעולם אין היא מועילה . אין לסבול הפרעה לפעולתו של מה שמתוכנת לפעול , או נשוב ונאמר , מה שיפעל בטווח הארוך , ואין זה משנה מה היו השפעו תיו השליליות בטווח הקצר , או מה היו האזהרות והתחזיות לעתיד . חלק כה גדול מזה מצוי בתחום האמונה שכמעט אינה באה לכלל ביטוי . המכשיר שתכליתו המוגדרת היא להבטיח את טובת הכלל , הנזכר בשם והמועלה על נס , הוא השוק . כאן חל איסור חמור על התערבותה של הסמכות הציבורית , כי אם תעשה כן , היא תזיק לפעולתו של אותו מנגנון עצמו המבטיח פעילות כלכלית ששכרה החברתי בצדה — אם לא תסכל אותה כליל . במה שנוגע לשוק , אמונה זו נהפכת ל...
אל הספר