מימי הבלנים ועד לזמן החדש מאת נתן שור תעשיה המזכרות העניפה והמשגשגת של בית לחם בתקופה העותימאנית מהוה תופעה יוצאת דופן בנוף הכלכלה של א"י . תושביה הנוצרים של עירה קטנה זו פיתחו מערכת כלכלית ענפה , שלא היתה ידועה בארץ באותם הימים . מוצריה יוצאו לאירופה ואמריקה , והגיעו אף לשוקי המזרח הרחוק . חמרי הגלם הובאו מחופי ים סוף , מאירופה ואפילו מאוסטרליה הרחוקה . אנשי בית לחם השכילו לגייס כשותפים פעילים סוחרים זרים : צרפתים , ונציאנים ואף את הנזירים הפרנציסקאנים , שמימנו חלק מהוצאות המסדר שלהם בארץ ע"י מכירת מזכרות . תושבי בית לחם חלשו על ארגון הענף , טיפלו במימונו והירבו לנסוע לארצות רחוקות - מדרום אמריקה ועד הודו , על מנת לשווק את מוצריהם ולרכוש חמרי גלם מתאימים . מוצרי תעשיה זו זכו לשבחים רבים בקרב יוצאי אירופה , שהיו רגילים לסטנדרטים מערביים . שגשוגה ורמתה של תעשיה זו מפליאים במיוחד על רקע התעשיה הנחשלת של ארץ ישראל בדורות הקודמים .
אל הספר