אריה רוטנברג יהודים התגוררו בחברון מאות בשנים , אך ברוב התקופות היתה זו קהילה קטנה ודלה , שהתפרנסה בדוחק מכספי . "חלוקה"ה בתקופת המנדט הבריטי התאוששה הקהילה , ולראשונה בתולדותיה מנתה כשבע מאות נפש . במיוחד תרמה לביסוסה עליית " ישיבת ישראל" מסלבודקה שבליטא . הקהילה גילתה פתיחות רבה לשינויים ברוח הזמן . שיטת ה"חלוקה" כמקור הכנסה עיקרי הצטמצמה , ורבים התפרנסו מיגיע כפיהם . החינוך היה מתקדם יחסית , והעברית נלמדה בבתי הספר כמקובל בישוב החדש . הקמתה של "מגדל עדר" בין ירושלים לחברון בשנת תרפ"ז עוררה תקוות להגברת התיישבות יהודים באזור , שהברון תשמש להם כמרכז . ברם , מאורעות תרפ"ט המיטו את הקץ על הישוב היהודי בחברון , והחיים היהודיים בעיר האבות נקטעו באחת . מאמר זה מבקש להתחקות אחר שרידי הישוב היהודי בחברון , על מוסדותיו ובנייניו , כפי שהם נראים היום בשטח . מחקר ההכנה למאמר זה נערך בשטח בשנים שלפני פרוץ האינתיפדה , כשהמצב בעיר חברון היה פחות מתוח וניתן היה לבקר בכל חלקיה . לאחר הסכמי אוסלו נוצרה מציאות חדשה בחברון , עם חלוקתה לשתי יחידות נפרדות . היחידה הגדולה יותר , , H 1 כוללת את רוב השכונות ...
אל הספר