בעריכת חנה ספראי מתורגמים מן המקור היווני והלאטיני ע"י לאה דיסגני אוסביוס מקיסריה 530 ) לסה"נ ) אז ( הקיסר ) ידיד הי הקים עוד מפעל גדול , יד ושם לבני א"י ... הוא החליט שיש להציג בהבלטה ושגב לעיני כל את המקום המבורך ( ביותר ) של תחיית המושיע ... ומיד ציווה להקים בית תפילה . ודבר זה לא עשה מדעתו - ללא כל השראה מגבוה - אלא המושיע עצמו השרה עליו מרוחו . אכן פעם , אנשים ללא יראת שמיים , או ליתר דיוק , כל גזע השדים באמצעותם , עשו מאמץ להשכיח בתהום הנשיה את אותו זכרון שמימי של התחיה . הקבר שלידו המלאך , שריר משמיים מקרין אור , חלץ את הגולל מפני המאובנים בליבם , אשר סברו שהחי עוד שוהה עם המתים , ובישר לנשים את הבשורה הטובה תוך הסרת אבן האי אמונה מליבן , ביריעה הברורה שזה , שאותו חיפשו , חי . אנשים כופרים , חסרי יראת שמיים , זממו להשכיח מלב כל את אותה מערת ישועה . הם טרחו טרחה יתרה , הביאו אדמה מבחוץ , והסתירו את האתר כולו ; לאחר מכן הגביהו אותו , הניחו אבנים והסתירו את המערה האלוהית תחת ערמת עפר . אחר כך , כאילו דבר לא היה שם , הם בנו מעליו ... היכל קודר לאלילים דוממים , לצלם המשוקץ השייך לאפר...
אל הספר