הרוטונדה היא החלק החשוב ביותר בכנסיה . בהיותה סוככת על קבר ישו , שלשמו הוקם המבנה , היא זכתה לדגש הרב ביותר . הרוטונדה היא גם החלק הקדום ביותר שהשתמר בכנסיה , ועל אף השינויים והחורבן שעברו עליה , היא שרדה ברובה מאז הקמתה במאה הרביעית , אף שאיבדה הרבה מהעוצמה והפאר שהיו נחלתה בעבר . תאור מפורט של הרוטונדה ובנייתה בתקופה הביזאנטית הובא בסקירה על תולדות הכנסיה ( ר ' שם . ( בעת הריסת הכנסיה ע"י אל חכים נמלטה הרוטונדה מהרס מוחלט . היא הפכה על כן , במאה , 11-ה לאולם התפילה המרכזי בכנסיה . כדי למלא את יעודה החדש , הותקנה בה אפסיס ממזרח . הרוטונדה שונתה אך מעט בתקופה הצלבנית . האפסיס בחלקה המזרחי בוטלה , ופינתה מקומה לקשת מעוטרת שנישאה על שתי אומנות מאסיביות . מושב הכמרים וכיסא הפטריארך הועברו לאולם המקהלה , וכתוצאה מכך נתפנה מקום רב יותר ברוטונדה והובלט מבנה הקבר . בתקופה הצלבנית עוטר תוף הכיפה בפסיפסים מרהיבים , שתיארו את הנביאים מזה והשליחים מזה וביניהם קונסטנטינוס והלנה . הם נראו כשהם פונים מזרחה לעבר ישו הנער שצוייר על הקשת שהפרידה בין הרוטונדה לאולם המקהלה . בראשית המאה 18-ה שוקמה כיפת ה...
אל הספר