חננאל מאק במאמרו "לחקר מנהג בבל הקדמון" עמד נפתלי וידר על גלגוליו של המשפט "ודברך אמת וקיים לעד" מתפילת יום הכיפורים אל תפילת ראש השנה ' . וידר הראה כי במקורות בבליים , אשר הבולט בהם הוא סדור רב סעדיה גאון , מופיע המשפט בסוף קטע התפילה " מחול לעוונותינו ביום הכיפורים , "הזה סמוך לחתימתה של ברכת קדושת היום , בכל 2 תפילות יום הכיפורים , אך במנהג אשכנז המאוחר משתלב המשפט רק בתפילות ראש 3 השנה . בנוסחים אחרים נמצא המשפט הן בתפילות ראש השנה והן בתפילות יום 4 הכיפורים , ושילוב זה המשיך להתקיים עד המאה הט"ז והיה ידוע גם בפולין . גם הגרסה המדויקת של המשפט אינה קבועה , והוא מוכר גם בתוספת המילה "מלכנו" או בלא 5 המילה , "לעד" ואף מקומו המדויק של המשפט בתוך התפילה משתנה מעט במנהגים 6 השונים . כפי שהראה וידר , חכמי ימי הביניים התלבטו בטעמיהם של המשפט עצמו ושל שינויי מקומו בתוך התפילה . אופיינית היא דרכם של חכמי צרפת בעניין .-זה משנקבע מקומו 1 נפתלי וידר , "לחקר מנהג בבל , "הקדמון תרביץ , לז ( תשכ"חא עמ' . 264-240 , 157-135 המאמר כלול בקובץ מאמריו של וידר התגבשות התפילה במזרח וכמערב , ירושלים , תשנ...
אל הספר