רות לנגר מוסכם בין החוקרים שקריאת התורה הייתה החלק העיקרי של עבודת ה' בבית הכנסת בימי בית שני . למרות זאת , אין במקורות עד לתקופת הגאונים אף לא רמז אחד לטקס מגובש להוצאת התורה ולהכנסתה . אף על פי שקריאת התורה עצמה מוגדרת על ידי הלכה די קדומה - נשאר כמעט כל הטקס המלווה את הקריאה , חוץ מאמירת הברכות והעמידה בפני הספר , תלוי לגמרי במנהג . התוצאה היא טקס מאוד גמיש . לכן , בניגוד למה שמוצאים בדרך כלל בתפילות הקבע בסידור , יש הבדלים גדולים ביותר בין מנהג למנהג . יתירה מזו , במנהגים מסוימים חלו במשך הזמן שינויים ניכרים עד לעת החדשה . בכל זאת , כל מנהג נמצא כבר בצורה מפותחת בסידורים הקדומים ביותר שהגיעו לידינו בכתב יד . מהיכן בא כל המגוון הזה ? איך להבין אותו י כאן נעיין במקורות מתקופת הגאונים כדי למצוא את ההדים הראשונים להתפתחות הטקסים האלה . נמצא בסופו של דבר שאפשר , אף על פי שאין לכך הוכחה גמורה , שהטקסים האלה התחילו בסוף תקופת האמוראים , או בהתחלת תקופת הגאונים , כמנהג המקום , כטקס לא מחייב . נראה שהטקסט המדויק שלו היה נתון לגמרי לרצון החזן , אבל במשך הזמן ניכרו בו צורה וגרעין מקובלים . יש...
אל הספר