השימוש בראשי תיבות - נוטריקון בלע"ז - מקובל במקורות ונפוץ במיוחד בלימוד התורה על דרך הדרש . בדרך כלל אין מסתמכים על ראשי התיבות לכשעצמם , אלא מביאים אותם כתוספת וכתימוכין לרעיון שכבר מבוסס דיו . כבר במילה הראשונה של התורה - "בראשית" - מצאו חכמי הדורות משמעויות שונות בדרך זו . רבי יעקב בעל הטורים מחלק את המילה לשתיים : " ברית , "אש שזהו כינוי לתורה עצמה , והוא אף מצא סימוכין לדרשה זו בראשי התיבות הנרמזים במילה זו : בראשונה ראה א לוהים שיקבלו ישראל תורה . רבי אליהו מווילנה , הידוע בכינויו "הגאון , "מווילנה מצא במילה " בראשית" רמז למצוות פדיון הבן : בן ראשון אחר שלושים יום תפדה . בכך יש רמז לחשיבותה של מצווה זו . גם את המילה האחרונה בחמישה חומשי תורה - "ישראל" - אפשר לדרוש בדרך הנוטריקון : י - יצחק , יעקב ; ש - שרה ; ר - רבקה , רחל ; א - אברהם ; ל - לאה . הרמז הוא כי מהותו של עם ישראל מבוססת על שלושת האבות ועל ארבע האמהות , אשר בשמירת מורשתם מובטח קיומו של עם ישראל לנצח . בהגדה של פסח מופיעה רשימת עשר המכות שהביא הקב"ה על מצרים , הלא הן : דם , צפרדע , כנים , ערוב , דבר , שחין , ברד , ארבה...
אל הספר