כשאנו מעלים בדמיוננו מראה של בית יהודי , מיד עולה מול עינינו התמונה של אמא מדליקה נרות שבת , ולא בכדי . נרות השבת הם הסמל של הבית היהודי בארץ ובגולה , בהווה כמו גם בעבר . הזכות להדליק את נרות השבת מסורה בידי האם , הרעיה , עקרת הבית . נותנים לה את הכבוד ואת הזכות לקיים את המצווה , אשר מטרתה היא לזכות לשלום בית . האב מקדש על היין לאחר מכן בבואו מבית הכנסת , והאם היא זו שמכניסה את אווירת השבת והקדושה לבית עוד בטרם שקיעת החמה . עבודתה של האם בבית , הטיפול בילדים וחינוכם , משולה לעבודתו של הכהן הגדול בבית המקדש . אחד מתפקידיו של הכהן הגדול היה להעלות את האור במנורת הזהב , וכנגד זה אחת ממצוותיה של האישה היא הדלקת הנר והכנסת קדושת השבת לבית . שניהם עסוקים בעבודת קודש - זה במקדש וזו בתוך ביתה . עקרת הבית היא עיקרו של הבית . היא מחזיקה את הבית על כתפיה , והיא - האם בביתה , משולה לכהן הגדול בבית המקדש . שורש מצוות הדלקת נרות שבת מצוי ברברי הנביא ישעיהו ( נח יג : ( " ולולאה לשבת ענג לקדוש ה' מכבד" - יש לכבד את השבת ולענגה , כשאחד האמצעים לכבד את השבת הוא להרבות את האורה בבית . הרמב"ם בהלכות שבת כ...
אל הספר