המדרש התנאי המיוחס לו ' עקיבא בפרשת משפטים פותח במדרש מעין 'אין ( לי ) , 'אלא ומציב למעשה את העקרון המנחה את פרק ב' ופרק ג' בחיבור זה : "ר' עקיבא אומר לפי שאין מפורש בדינין אלא איש , אשה מנין ? תלמוד לומר : 'ואלה המשפטים' ( שמות בא , " ( 1 ( מכילתא דרשב"י , לשמות בא , 1 עמ' . ( 158 מדרש זה נמצא בראש פרשת משפטים ולכן יש לראות בדבריו אמירה עקרונית שהיא מעבר לדרשת הפסוק הנדון . הוא קובע כי כל עולם הצדק החברתי מבוסס על לשון המקרא , ושם הדיון עוסק , 'איש'ב כלומר בגברים בלבד . אם נשים נכללות הרי זה כיוון שעניינה של תורה בעולם שבו שולט צדק ומשפט , התעניינות זו מאפשרת להתעלם מן הביטוי המקראי המדיר ולהכליל נשים . במבוא כבר טענו שתפיסת עולם זו איננה שוויונית ואיננה בהכרח פוטרת בעיות של אפליה מיגדרית , היא נוטה להתעלם מן השאלה המיגדרית לטובת צורכי הציבור . בפרק זה ריכזנו שנים עשר מדרשים שעניינם משפט ועשיית צדק ומדרשים העוסקים בצדק כמושג ערכי : דיני עדות , יחס לגר ולעבד , איסורי נשך וריבית , והחובה העקרונית למשפט צדק . לעומת זאת פרק ג' יעסוק בדיני פלילים ונזיקין . ושם נחזור ונדון במדרש הנ"ל ובמקבי...
אל הספר