הזר והמבקש מקלט — הדחיל והטניב . בדוי ששונאיו מתנכלים לו בשל מעשה רצח' עוולה' ענייני נשים ( חטיפה ) וכוי , בא לאחד מחשובי השבט הזר או לאחד האפנדים , או לאחד השיכים של הכפר , ודורש מקלט ומגן . בברחו אל אחד השיכים הבדוים , יכנס לאהלו , יחזיק בעמוד התווך של האוהל במחיצת הגברים — רבעה , בקול "אנא ךאכל ב ^ לה ויקרא : וובעאמוד ה ^ בית" — הנני חוסה בצל אלהים והבית הזה . עונה לו בעל הבית : "ווצי ^ ת" = ) הגעת . ( הדחיל נעשה בן בית , ובני השבט מגינים עליו בפני שונאיו . איש לא יעיז לשלוח בו יד או לדבר עליו רעות . המאכסן נושא ונותן עם יריביו בכדי להשלים ביניהם , ולא פעם עולה הדבר לבעל האוהל בטרחה מרובה ובדמים מרובים . אך זו מצווה קדושה היא בעיני הבדוי , ומעטים הם שיתנו לדחיל לעבור על פתח אוהלם וימנעו ממנו עזרתם . הדחיל יושב באוהל עד אשר יושג השלום . השיך , בנו הבכור וחשובי השבט מטפלים בךחילים . דוגמאות : ( 1 עבד אל ךחמן # הךה מן הכפר ג'עונה ( ראש פנה הערבית ) חטף בחורה מאותו הכפר , את מךים בת עבד אללה אבו הביסה , ובקש "ךךויל" באוהל שיך ערב אל היב . השיך בא לידי פשרה עם הורי הנערה החטופה . ( 2 מח...
אל הספר