פרק חמישי: איש־החברה המושלם

אותו החצרן wr / ra / r , ( Cortigiano ) בידי קאםטיליונה , היה משתלם ומשתכלל בגינן של חצרות השליטים , ואולם לאמיתו של דבר היה עושה כן בגין עצמו . הוא האדם החברתי המושלם , לסי דרישותיה של תרבות התקופה , ששאפה אליו בחינת תכלית הכרחית ושיא ההתפתחות , ויותר משבא לשמש את החצר באה החצר לשמש אותו . שיקול דעת מקיף יש בו כדי להוכיח , שאדם כזה לא היה צורך בו בשום חצר מחצרות השליטים , כיוון שהוא גופו מחונן היה בכשרונות ובדרך התנהגות כאחד הנסיכים הגמורים , וכיוון שהליכותיו המושלמות בכל העניינים החיצוניים והרוח ניים . לפי תכונתן המתונה ונטולת הרגשנות , מעורות הן באישיות תקיפה בדעתה ובלתי תלוייה ברצון אחרים . הכוח המניע שבנפשו מכוון - אם כי המחבר מכסה דבר זה - לא לשירות הנסיך , אלא להשתלמות אישיותו עצמה . הנה דוגמה אחת , שיש בה להבהיר את העניין : בשעת מלחמה מסרב החצרן להשתתף בפעולות בלתי נאות ותפלות טעם , אפילו כשיש בהן מן התועלת והן כרוכות בסכנה וחירוף נפש , כגון לכידת עדר של בהמות % לא החובה מצד עצמה מעויי ת אותו להשתתף במלחמה , אלא רגש הכבוד , . "l'honore" זיקתו המוסרית אל הנסיך , שהוא נתבע לה בס...  אל הספר