פרק שביעי: תיאור פרצופו החיצוני של האדם

ברם , גילוי האדם לא נצטמצם בתיאור הדיוקן הרוחני של אישים ועמים % גם פרצופו החיצוני של האדם משמש באיטליה עניין להסתכלות בדרך שונה לגמרי משל ארצות הצפון . על מקומם של גדולי הרופאים האיטלקים בתחום חידושיו של מדע הפיזיולוגיה אין אנו מעיזים להביע דעה , והמחקר האמנותי בדמות הגוף של האדם אינו עניין לכאן , כי אם לתחום תולדותיה של האמנות . ואולם כאן המקום לדון על הכשרתה הכללית של העין , שמכוחה הגיעו האיטלקים לידי יכולת השיפוט האובייקטיבי והמוחלט על היופי והכיעור שבגוף . הקורא בעיון את ספרי המחברים האיטלקים בני התקופה ההיא יתפלא בראש ובראשונה על הדיוק והבהירות שבציון הקווים החיצוניים , ובכלל על השלימות שבכמה תיאורי דיוקנאות . עד היום הזה מצטיינים אנשי רומא ביחוד בכשרון להבליט דמותו של אדם במלים ספורות . והרי תפיסה מהירה זו של סימני היחוד היא תנאי עיקרי להכרת היפה ולכושר תיאורו של זה . אמנם אצל הפייטנים יש שתיאור הפרטים נותן טעם לפגם , הואיל ומתן סימן אחד , הבא בהשראה שבלהט נפש עמוק , עתים עשוי להעלות בלב הקורא רושם נמרץ יותר של הדמות המתוארת . דאנטה , בכל תיאוריו לגיאטריצ'ה שלו , לא העמידנו על ת...  אל הספר