לא את העולם בלבד גילתה תרבות הריניסאיס , אלא אף עשתה מעשה גדול מזה , באשר גילתה לראשונה את טבע האדם כולו ובשלימותו והוציאה אותו לאור עולם . כבר ראינו , שתקופה זו תחילתה נתנה התפתחות מופלגת לפרט ; אחר כך הדריכה את הפרט , שיהא שוקד להכיר הכרה רבת בחינות את היחוד הפרטי לכל דרגותיו . שהרי התפתחותה של האישיות תלויה בעיקרה בהבחנה , שמבחין בה האדם בו בעצמו ובוולתו . בספרנו זה ראינו לקבוע בין שתי התופעות הגדולות הללו את דבר השפעתה של הספרות העתיקה , מפני שהיא האמצעי שאצל את הגון והצביון העיקרי לדרך התפיסה והתיאור של היחוד הפרטי ושל הטבע האנושי בכלל . ואולם עצם כוחה של התפיסה וההכרה מקורו בתקופה ובאומה . התופעות , שנביאן ראיה לדברינו , מועטות הן . יותר מבבל מקום אחר בחיבור זה , חושש כאן המחבר שהוא נכנס לתחום המפוקפק של הסברה וההשערה , וכי במקום שעינו רואה בתולדות הרוח של המאה הי » ד והט '' ו חילוף צבעים קל אבל ברור , תתקשה עין זולתו לראות דבר של ממש . תהליך זה של נשמת עם , המצטללת והולכת לאיטה , הריהו מין תופעה , שרושמה שונה לפי עין הרואה . ברם הזמן יבחן וישפוט . ברכת המזל היא , שהכרת המהות הר...
אל הספר