פרק אחד־עשר: ירידת ההומאניסטים מגדולתם במאה השש־עשרה

לאחר ששלשלת דורות של פייטנים בלשנים טצויינים מילאו את איטליה ואת העולם מתחילת המאה הי * ד ואילך בפולחן הקדמונים , צרו את " [ המשורר הגאוני » יאו 8 ילו י 0 וילינ 1 ו , , 1543-1492 נויר בינידיקטיני , בחתימת כינויי מםווה שוניב , כמר , שירים ( ביניהם את "באלדוס 8 , * ארודיה של אי 6 ו י ס אביריס , ( באותה שסר , מגוחכת , תערובת לאטינית ואיטלקית . למאז בשם ימאק » רוניתי ( כלומר . יםזון לעם * - כמו האיטריות הידועות באומו ש . ( 0 אמנותו הגדולה , המתרוממת תכו » ת למדרגת סאטירה קולעת ואף ל 0 אתו 0 ולמיסטיקה , הקנתה לאותה שסה » סוס וכבוד רב , עד ש » 0 ורי 0 רבים , עד למאה הייה , י 1 או ב » קבותיו והיו כותבים בלאטיניח מעורבוז rmta הל » וגוזן המודירניות ( . עיקרי צורתם של ההשכלה והחינוך , ועתים גם החזיקו בידם את רסן ההנהלהשל המדינה , ויצרו יצירות סםרותיות בצלמה של מטרות הקדמונים - הנה יצא פתאום עם המאה הט"ז קיטרוג קולני וכללי על כל אנשי המעמד הזה , והדבר אירע בזמן שהבריות לא רצו עדיין כלל וכלל לוותר ויתור מוחלט על תורתם ומדעם של אלה . עדיין ממשיכים לדבר ולכתוב ולפייט כמתכונתם - אבל שוב אין אדם רוצה...  אל הספר
מוסד ביאליק