פרק שלישי: הספרות העתיקה

ואולם חשובים לאין ערוך משרידי הבניינים ומכל שאר שרידי האמנות של תקופת העולם העתיק , היו כמובן שרידי הספרות , בין היוונית ובין הרומאית . הללו נחשבו למקור כל המדע במשמעותו המוחלטת ביותר . עולם הספרים שבאותה תקופה , הנודעת בתגליותיה הגדולות , כבר תואר פעמים רבות , ואין אנו יכולים להוסיף כאן אלא קווים בודדים לדמותו , שהמעיטו ליתן את הדעת עליהם . אם כי השפעת הסופרים הקדמונים מרובה היתה באיטליה זה זמן רב , וביחוד בתקופת המאה הי"ד , הרי בעיקר הדבר נפוצים היו ברבים הספרים הישנים הידועים מכבר , ואילו מעטות היו היצירות שנתגלו מחדש . המקובלים שבין הסופרים הלאטיניים , פייטנים והיסטוריונים , דברנים וסופרי איגרות , ואף מספר תרגומים לאטיניים לחיבורים בודדים של אריסטו י ופלוטארך וקצת מחברים יווניים אחרים - הם שניצטרפו לאותו אוצר הרוח , שממנו ינקו התלהבות נפש בני דורם של בוקאצ'ו ופיטרארקה . בידי פיםרארקה היה . כידוע , העתק של ר . ומיר 1 ס ביוונית , שהיה מעריץ אותו מבלי שידע לקרוא בו ו את התרגום הלאטיני הראשון לספרי האיליאדר . והאודיסיאה התקין בוקאציו , לפי מידת יכולתו , בעזרת איש יווני אחד מקאלאבריה . ...  אל הספר
מוסד ביאליק