עכשיו , משהגענו בסקירת תולדותיה של התרבות עד לנקודה זו , עלינו לפקוד את העולם העתיק , זד . ש"תחייתו" נעשתה , תוך הכרעה לצד אחד , שמה הבולל של התקופה כולה . התנאים שתיארנו עד כאן בוודאי היה כוחם יפה לנער את נפש האומה ולהביא אותה לידי בגרות גם בלעדי העולם העתיק , ואף אותם הזרמים הרוחניים החדשים שיהיו נזכרים להלן-רובם מציאותם היתד . אפשרית גם בלעדיו ; ברם , גם מה שתיארנו עד כאן וגם מה שעתידים אנו לתאר עוד במחקרנו , השפעת העולם העתיק נתנה בו בכל זאת סממנים מרובים , וגם במקום שמהות הדברים עלולה להיות מובנת ומשוערת המציאות גם בלי השפעה זו , הרי אופן התגלותם של אלה בחיים אינו כן אלא אגב אותה השפעה ובכוחה . תהליך הריביסאנס לא היה יכול להיות אותו גילוי של הכרח מופלג בדברי ימי העולם , כפי שהיה למעשה , אילו אפשר היד . לנכר את השפעתו בנקל . ואולם כלל אחד עלינו לנקוט בידנו , בחינת הנחת יסוד לספר הזה , והוא שלא הריניסאנס כשהוא לעצמו , אלא הקשר ההדוק שבינו לבין רוח העם האיטלקי הוא שכבש את עולם המערב . מידת החירות , שרוח העם שמר לעצמו במזיגה זו , אינה שווה בכל מקום , ועתים היא נראית לנו דלה ביותר . ...
אל הספר