פרק רביעי: הלגלוג וההלצה המודרניים

לא רק התהילה ושאיפת התהילה המודרנית , אלא בכלל כל מידת אינדיבידואליות מפותחה ביותר יש לד , שובר בצדה , הלא הם הלגלוג והלעג המודרני , ביחוד כשהם מתלבשים בצורה הנמרצה של ההלצה . בתקופת ימי'הביניים אנו רואים , איך צבאות אויבים ונסיכים ותקיפי עולם בעלי ריב מכעיסים זה את זה במידה שאץ למעלה הימנה על ידי לעג שבסמל , או איך הצד המנוצח במלחמה נושא כלימה שבסמל מופלגת . כאן וכאן אף כבר התחילה ההלצה משמשת נשק בפולמוס התיאולוגים , בהשפעת ספרות הדברנות והאיגרונות ( אפ סט 1 ל 1 י גראפיה < של הזמן העתיק , והשירה בפרובינצא מפתחת סוג מיוחד של שירי התרסה ושירי לעג : גם פייטני האהבת ( Minnesanger ) לפרקים מצויה אצלם נימה זו . כפי שמעידים השירים הפוליטיים שנתחברו על ידיהם ג ואולם לא יכלה ההלצה להיעשות חטיבה מיוחדת בחיים אלא משנמצאד . לה מטרה קבועה לחיציה , הוא הפרט המפותח המתגדר באישיותו . מכאן ואילך 15 [ ידוע הדבר שאיש בשם הירויםטראטום , שביקש לעשות לעצמו שם עולם , הצית את מקדש דיאנה באימיזום , שנחשב לאחד משבעת סלאי העולם . לפי המסורת , היה הדבר באוקטובר 356 לסה'ם , באותו לילה שבו נולד אלכסנדר מוקדון [ ...  אל הספר
מוסד ביאליק