בתקופה מאוחרת למדי הכירו' כי הדת היא הקישור העיקרי של החברה האנושית . משום שרק היא לבדה אפוטרופסית טובה לאותו מצב מוסרי - המלכד את החברה . כיוצא בזה אין ספק' שבשעת ייסודן של המדינות , שחלה לפי הסברה לאחר משברים נוראים , היתה הדת גורם מסייע רב בוח , ומכאן ואילך תבעה לעצמה השפעה של קיימא על כל מהלך חייה של המדינה . מתוך התקשרות זו תתבאר התהוותו של משפט קדוש , שנתבצר בידי הכוהנים . תכליתו היתה להקנות למדינה יציבות מרובה ככל האפשר . השליטים והכוהנים נמצאו בתחילה בשברים על ידי כך במידה שווה . אבל דא עקא , אפילו לא היתה שררה מכופלת זו מפתה מאליה לכפל שימוש לרעה , הרי מכל מקום בלמה כל גילוי של אינדיבידואליות . כל עבירה על הסדר הקיים נעשתה מיד חילול הקודש ונגזרו עליה עונשים ועינויי תליינים אכזריים ביותר . איבון קדוש זה לא הניח אפשרות להתפתחות נוספת . וזו קרךהאור האחת במעמד דברים זה ! בימים שגילויי האינדיבידואליות היו נכבלים , יכלו להיעשות גדולות ונצורות בכוח המדינה והכהונה , אפשר היה להשיג תכליות גדולות , לקנות דעת הרבה , והאומה כולה יכלה למצוא בכך את ביטויה , את הצביון המיוחד של הרגשתה ואת ג...
אל הספר