הדתות יש להן תביעות גדולות לזכות אמהות על התרבויות . יתירה מזו : הדת היא תנאי עיקרי לכל תרבות ראויה לשמה , ויכולה היא אפילו להתלכד עם התרבות הקיימת היחידה . אמנם שתיהן ממלאות שני צרכים שונים מיסודם : זו את הצורך המיטאפיסי וזו את הצורך הרוחני החומרי . אולם בחיי המעשה כל אחת מהן גוררת את חברתה וכובשת אותה לשירותה . דת אדירה פושטת וחודרת לכל תחומי החיים וצובעת בצבעה בל גילוי של הרוח' כל יסוד מיסודות התרבות . * אמנם , ברבות הימים דברים אלה חוזרים ופועלים על הדת : ואכן גרעין חיותה של זו עלול להיחנק מחמת הדימויים והחזיונות , שגררה לשעבר לתוך ספירתה . 'קידושם של כל יחםי החיים' יש לו צד כבד גורל . כל דת , אילו היו מניחים אותה בטהרתה , היתה כובשת לשירותה כליל את המדינה ואת התרבות , כלומר היתה עושה אותן אך למצודות של עוצמה והיתד , צרה דמות חדשה לחברה כולה מתוך עצמה . באי כוחה , היינו ההיירארכיה שלה . היו ממלאים בשלמות תפקידיו של כל שלטון . ומשהיתה האמונה נעשית למסורת ומתאבנת , שוב לא היה עומד לה לתרבות רצונה להישאר בחזקת קידמה ולשנות את עצמה ; היא לא היתה מתירה עצמה משבייה . סכנה זו גדולה במיוח...
אל הספר