שווא יהיו כל מאמצינו לשחזר תחילתה ומקורה של המדינה' ולפיכך לא נוגיע כאן את מוחנו בשאלות בראשית אלה — כמעשה הפילוסופים של ההיסטוריה . אבל כדי שיגה לנו אור להראותנו את התהום הפעורה לפנינו' נשאל שאלות אלו ! איך נהיה עם לעם 1 ואיך הוא נהיה למדינה ? מה הם חבלי הלידה ? מהו גבולה של ההתפתחות הפוליטית , שממנו ואילך רשאים אנו לדבר על מדינה ? אותה היפותיזה שלפיה המדינה נוסדת על ידי אמנה חברתית הריהי מופרכת מעיקרה . אפילו אליבא דרוםו לא היתה הכוונה אלא לאמצעי עזר היפותיטי אידיאלי ' שהרי לא ביקש רוסו להראות איך היו הדברים' אלא איך היו ראויים להיות לפי דעתו . עדיין לא קמה שום מדינה מכוחה של אמנה אמיתית , היינו אמנה מרצונם של כל הצדדים ; ( inter volentes ) שכן ויתורים ופשרות , כגון אלה שנעשו בין הרומאים אחוזי הפחד ובין הגרמנים המנצחים , אינם בגדר אמנות אמיתיות . לפיכך' גם להבא לא תקום מדינה בדרך זו . ואפילו קום תקום' תהיה בריה רופפת , כי יסודותיה עלולים להיות תמיד סלע המחלוקת . המסורת שאינה שמה פדות בין העם ובין המדינה , נוטה להיאחז ברעיון המוצא . העם יודע על גיבורים אנשי שם ועל בוני מדינה אפונימיים...
אל הספר