שאלה היא , אם טבועה בנו הכרה היסטורית מיוחדת ונעלה יותר . לאס 1 אפילו סבור , 'כי מכלל חייהם של עמי אירופה כיום הזה כבר חלף עבר בל בד הרבה , עד שאפשר לעמוד על קווי הכיוון החוברים יחד לעבר מטרה אחת , ואפשר אפילו להסיק מסקנות לגבי . 'העתיד אבל כשם שבחיי הפרט לא רצוי לדעת את העתיד , אף בחיי המין האנושי כך . וקוצר רוחנו האיצטגניני להגיע לידיעה זו אינו אלא איוולת . בין שנתאר לעצמנו דמותו של פרט , שיהא יודע מראש , דרך משל , את פטירתו ואת המצב שבו יהיה שרוי אז , ובין שנתאר לעצמנו דמותו של עם , שתהא גלויה לפניו מאת השנים של כליונו — שני התיאורים יביאונו לראיית התולדה שבהכרח , שהיא בלבול כל רצייה ושאיפה 1 לפי שהללו אינן מתפתחות במלואן אלא אם כן הן פועלות וחיות , 'סומות'כ היינו לשמן ומתוך ציות לכוחות עצמן . העתיד מתרקם רק בשעה שהן פועלות כך , ואילולא פעלו כך , כי אז המשו מהלכו וקיצו של האדם או של העם היו משתלשלים אחרת . עתיד ידוע מראש הוא דבר חםר שחר . מלבד מה שהדבר אינו רצוי , הרי יש ידיים להשערה , שצפיית הבאות אף אינה בגדר האפשר . כמכשול בדרכה עומדים בראש וראשונה תעתועי ההכרה מחמת מאוויינו , תק...
אל הספר