א. מבוא

. 1 מחקר הדקדוק של לשון חכמים בכלל ושל לשון התנאים בפרט התרכז בעיקר בכתבי יד ( ובמסורות שבעל פה ) של המשנה . כתבי יד של חיבורים אחרים של ספרות התנאים לא נחקרו כלל או נחקרו אך מעט . יוצא מכלל זה כתב יד רומי 66 של 3 2 1 הספרא , שעובד בידי א' פורת וי' ייבין ובמידת מה גם בידי ג' הנמן . עד היום אין לנו מחקר של ממש על לשון כתבי היד של התוספתא י שני כתבי היד הטובים שלה 4 כ"י וינה וכ"י ארפורט טרם נחקרו חקירה לשונית של ממש . והם הם הדברים באשר לכתבי היד של המכילתא של ספרי במדבר ושל ספרי דברים ועוד . . 2 אמנם כבר מזמן הוכר מקומו הבכיר של כתב יד רומי 32 ( ר ) לספרי במדבר ודברים 5 בין כתבי היד השונים של חיבור תנאי זה , על יסוד זה העמידה אותו מערכת המילון ההיסטורי של הלשון העברית של האקדמיה ללשון העברית כמקור ראשון ועיקרי לעיבוד החומר הלשוני של הספרי . כבר קודם לכן קבעו א "א פינקלשטיין יסוד 6 למהדורתו לספרי דברים . גם מ' כהנא , שכתב עבודת גמר ועבודת דוקטור חשובה * פרסום ראשון : תעודה ג : מחקרים בספרות התלמוד , בלשון חז"ל ובפרשנות המקרא , עורכים מ"ע פרידמן , א' טל , ג' ברין , תל אביב תשמ"ג , עמ' . 1...  אל הספר
מוסד ביאליק