אסיים בשתי הערות : . 47 ( א ) בכל המחקרים כולם כדאי לנו להקדים את התיאור הסינכרוני ליתר הבירורים , שהרי תיאור כזה הוא המסד להכרת הלשון ובעקבותיו יבואו העיונים הדיאכרוניים . העיסוק בשאלות העקרוניות כשאלות שפתחנו בהן את דברינו - כגון מה בין לשון חז"ל ללשון המקרא , או מידת הזיקה שיש לה ללשון חכמים אל הארמית כנגד קוויה העצמאיים , וכן שאר השאלות כיוצא באלו - אינו יכול לרדת מסדר היום . ואולם בעניין זה היינו מיטיבים לעשות אילו הגדלנו את השימוש בלשון שמא ומיעטנו בלשון ברי . . 48 בדין שנזכור שלשון חז"ל - לפחות חטיבת לשון התנאים שבה - ששימשה עד סוף המאה השנייה או עד ראשית המאה השלישית למניין הרגיל , שורה של מגבלות ניצבות בדרך חקירתה . ואלו כמה מהן : תהליך עלייתה כלשון כתובה היה אטי וממושך ; משהוחל בו , עלה הכורת על הדיבור העברי בארץ ישראל . ואף זאת , יש לזכור שהמקורות הכתובים בה נמסרו בעל פה במשך דורות , גם בתקופת האמוראים וסמוך לה מאחריה . ועוד זאת , אין לשכוח שרוב כתבי היד שלה המצויים בידינו 187 נכתבו יותר מ 800 שנה אחרי חתימתה של ספרות התנאים . מגבלות אלו ואחרות מטילות עלינו חובת זהירות מרוב...
אל הספר