. 16 הנטייה לראות את כל חטיבותיה של לשון חכמים כיחידה אחת הייתה רווחת במחקר במשך דורות . ספר הדקדוק של מ"צ סגל ( סגל , דקדוק ) נותן לכך ביטוי מובהק ; בהרבה פרקים אתה מוצא אצלו דוגמה הן מלשון התנאים הן מלשון האמוראים בארץ ישראל ובבבל . למשל , כאשר הוא דן בפעלים בבניין הפעיל שנגזרו משמות עצם ( עמ' , ( 121 הוא מביא דוגמות מן המשנה : מתריעץ מן תרועה ( תענית ג , א ) ועוד ; ומן התלמוד הבבלי : הנגיב מן נגב ( עירובין נג ע"א , ( ידרים , יצפין מן דרום וצפון ( בבא בתרא כה ע"ב . ( כאשר הוא עוסק בפועלי פ"י ( עמ' , ( 139 הוא מביא לישן מן המשנה ( בבא בתרא ב , ג , ( ליגע מהתלמוד הירושלמי ( ברכות ט , ה [ יד ע"ד , ([ לינק מהירושלמי ( שם שם ) ומהתלמוד הבבלי ( פסחים קיב ע"א . ( גם ח' ילון בבירוריו כורך תקופות שונות וחטיבות ספרותיות שונות ; למשל בפרק עשרים ושבעה של ספרו ( ילון , מבוא , עמ' , ( 175-171 "בינוני קל של ע"ו וכפולים . "בחולם הוא מביא שם חומר מספרות התנאים ( משנה ותוספתא , ( מבראשית רבה , מויקרא רבה וממדרשים אחרים , מן התלמוד הירושלמי ומן התלמוד הבבלי ועוד . דיון כזה משקף את התפיסה שלשון חז"ל היא...
אל הספר