ולפלין מתאר את תורתו על אופני הראייה אגב ניתוחם של חמישה זוגות מושגים . חמש קאטיגוריות כפולות אלה עולות מתוך השוואתם של שני הסגנונות שהוא דן בהם : הריני סאנס והבארוק' או — בסיכום כולל מאוד — האמנות של המאות השש עשרה ושבע עשרה . . 1 הקווי והציורי : אופךהראייה הקווי המאפיין את אמנות המאה השש עשרה ' בציור' בפיסול ובאדריכלות' מבליט בבהירות את המיתאר' הקונטור' מדגיש ומתאר בחדות את גבולותיו של הדבר המתואר . ביצירות המעוצבות באופן ראייה זה מוצגות הדמויות בבהירות כל כך מרובה' עד שהן ניתנות' כביכול , למישוש' לנגיעה . הפרטים' כגון כל דמות בקבוצת דמויות וכל חלק בדמות עצמה או ברקע' מובחנים ומובדלים זה מזה ! במסגרתה של התמונה כולה יש עצמאות מסוימת לכל חלק . אופךהראייה הציורי ' המציין את האמנות במאה השבע עשרה' מטשטש את המיתארים ונוטל את החדות של הקווים המגבילים והגודרים את הדמויות . ביצירות 'הציוריות' מתמזגים העצמים והדמויות למראות אילוזוריים' רוצה לומר : היצירה מבקשת להיות בבואה נאמנה של הקליטה האופטית . ערכו המנחה של אופךהראייה הראשון היא הבהירות . לעולם אין כאן עינו של הצופה נשארת ללא מורה דרך ב...
אל הספר