המבקש לעמוד על התחלותיו של המחקר המודרני בתולדות האמנות חייב להידרש לתורתו של אלויס ריגל . ( 1905—1858 , Alois Riegl ) במשנתו של חוקר זה' שהיה מעמודי התווך של 'האסכולה הווינאית' המפורסמת' הוצגו שאלות' אשר מאז העלאתן וניסוחן שרויות הן במוקד המחשבה האסתיטית ומחקר האמנות . חיוניותן של שאלות אלו לא נתמעטה גם בימינו' יותר משני דורות לאחר שהועלו' אף על פי שיחסו של המחקר החדש אל פרטי משנתו של ריגל הוא פעמים רבות ביקורתי מאוד . ההולכים בעקבותיו והמתנגדים לדרכו גם יחד מסכימים' כי מובטח לו לריגל מעמד של קלאסיקאי בתחומו . הבעיה המרכזית במחשבתו של ריגל היא בעיית הסגנון . השאלה : מהו סגנון ? מצויה היתה ברקע של כל התבוננות באמנות . בכל ניסיון לתאר את ההיסטוריה של האמנות ולהבין את חמודותיה עלו' ביודעים ובלא יודעים' הבחנות של סגנון . אם קווינטיליאן' המורה של תורת הנאום ברומא הקדומה' מדבר על אופן העיצוב היקשה' של הפיסול הארכאי ומציב כנגדו את הירכות' והימתיקות' של הפסלים מן המאה הרביעית' הרי עוסק הוא למעשה בהבחנות של סגנון . ואם ואסארי ' ההיסטוריון הראשון של אמנות הריניסאנס' מדבר על , terribilita-n שהיא...
אל הספר