אף כי בורקהארט נתפרסם בקהל הרחב בעיקר בשל ספריו על הריניסאנס ( הן 'תרבות הריניסאנס באיטליה' והן 'תולדות הריניסאנס באיטליה' שעוד נשוב לדון בהם ) הקדיש ' חלק גדול של פעילותו המדעית לעולם העתיק . מעידים על כך לא רק ספרו הראשון' יזמנו של קונסטאנטץ הגדול' ' ( 1853 ) וחלקים ניכרים של ה'צ'יצ'רונה' ' אלא בעיקר החיבור המקיף' 'תולדות התרבות היוונית' ' שיצא לאחר מותו של המחבר . בחיבורים אלה נידונים תחומים ואספקטים שונים' והאמנות תופסת בהם מקום נכבד . גם במסגרת פעילותו כמרצה באוניברסיטה תפסו ההיסטוריה העתיקה' התרבות היוונית והרומית והאמנות הקלאסית מקום חשוב . ושוב יעידו על כך - ובעיקר על עיסוקו החוזר באמנות הקלאסית - כתבי היד של ההרצאות' שנתפרסמו בהוצאה השלימה של כתבי בורקהארט . זיקה זו אל חקר התרבות הקלאסית נבעה משני מקורות : מן הצד האחד ראה בורקהארט בעולם העתיק מעין ערך אוטונומי . אמנם' אין הוא מקבל את המשמעות הנורמאטיבית של התרבות הקלאסית במובן הפשוט' שבו היא מופיעה אצל וינקלמאן' אבל עדיין קרוב היה למדי לדורות שבעיניהם גילמה תרבות זו נורמה של שלימות מוחלטת . מן הצד השני , מודע היה בורקהארט ההש...
אל הספר