א. אמנות ומדע האמנות

מדע האמנות' כמדע העומד ברשות עצמו' בא לעולם מתוך לבטים קשים . צורתו הראשונית בזמן החדש היתה צורת מדע ביקורתי ובעל תביעות' המבקש לכוון את המעשה היוצר של האמן עצמו ולהעריך ולשפוט את היצירה שהוא מעצב . רק במאה התשע-עשרה עלה בתהליך איטי ומורכב' עיון שיטתי באמנות' עיון שכוונתו , 'אובייקטיבית' שאינו מבקש לכוון ולשפוט אלא לנתח ולהבין . אולם הלבטים שליוו את היווצרותו של המדע החדש לא חלפו מן העולם עם התגבשותו ; הם מתגלים ועולים' בצורה זו או זו' ומחייבים אותנו לתת דעתנו על שאלות יסוד אחדות בתחום הבנתה של היצירה האמנותית . מקורם העיקרי של לבטים אלה הוא בהרגשה' כי המושא של המדע החדש , האובייקט שאותו היא חוקרת' שונה תכלית שינוי מן המדע העוסק בו . קיים פער לא מגושר - כך חשים לפעמים — בין גישתו של המדע' אשר מטבעו מבקש הוא להיות אובייקטיבי ומנסה לפרש את אשר הוא עוסק בו פירוש ראציונאלי , סדור ושיטתי לבין מוק ) א המדע הזה' ' היינו היצירה האמנותית' שהיא כביכול בעלת תכונות מנוגדות לאלה של המדע ! לפי תפיסות אלה אמורה היצירה האמנותית להיווצר מתוך ספונטאניות גמורה' וממילא אין התכונות של ראציונאליות ושיטתיות ...  אל הספר
מוסד ביאליק