(א) הבעיה

דיונים על הבעתן של יצירות אמנות מעוררים , בדרך כלל , נימה של ספקנות וחשדנות . המחברים העוסקים בפירושה של ההבעה נוטים , לעתים קרובות , לשימוש בנוסחאות סתמיות , שאינן אומרות הרבה , או לקביעות של שרירות , וקשה להשתחרר מן ההרגשה כי פעמים הרבה מעלים הם מתוך יצירות האמנות הבעה שהם עצמם הכניסוה לתוכן . אין אמנם ספק , כי ההבעה ( או סבך העניינים והקביעות , שאנו מציינים במלה זו ) היא מימד עיקרי של האמנות . הבהרתו של מימד זה היא אפוא בעלת משקל רב הן להבנתן הטובה יותר של יצירות בודדות והן לפיענוח מפעליהן של תקופות שלמות . הקושי הגדול בהגדרתה הקרובה ככל האפשר של ההבעה ביצירת אמנות הוא העדרם של קריטריונים , שבהם נוכל להשתמש כדי לאמוד את אמיתות פירושינו . העדרם של קריטריונים כאלה הופך את דיונינו בהבעה לעניין של נטיית הלב יותר מאשר הדיונים בתחומים אחרים . העיון בתפיסת ההבעה על ידי האמנים של התקופות השונות ( שלא הוקדשה לו עד כה תשומת לב מספקת במחקר ) אפשר אין בו כדי לתת לנו את הקריטריונים החסרים , אך יש בו כדי להבהיר בעיות רבות הכרוכות בעיצוב ההבעה . מן הראוי אפוא שמחקר האמנות יעסוק בהיסטוריה של תורת ה...  אל הספר