3. 'שירתי' של ח"נ ביאליק - הפואמה האוטוביוגרפית העברית הראשונה

האופציה הפואמטית האוטוביוגרפיה העברית נוסח וורדסוורת ' הופיעה בתרס"א ביצירתו של ביאליק , כתוצאה כמעט הכרחית של הניסיונות הפואמטיים הקודמים שלו ושל הצרכים הפואטיים בשלב זה של יצירתו . היתרון הבולט שמציע דגם זה , הוא השילוב שבין שתי כוונות פואטיות . האחת , הכוונה לחמשיר ולנסות לכתוב שיר סיפורי גדול ומשוכלל שבמרכזו גיבור , כלומר הדחף המתמשר להיענות ל'נורמה האפית . ' כוונה זו ידועה לנו לא רק מן הניסיונות שראשיתם ב ' יונה החיט , ' אלא גם מהתבטאות ישירה שלו , הכלולה באיגרת לרבניצקי בשנת תרנ"ו , שממנה עולה כי ביאליק חש בפרק זמן זה , שאמת המידה למשורר היא יכולתו 'ליצור לכל הפחות יצירה אחת שלמה ומשוכללת בימי חייו . ' הכוונה השנייה מבוססת על ההכרה הגוברת בצורר לבסס מעתה את הטיעונים ואת החיוויים השיריים למיניהם על ההתנסות האישית , האוטוביוגרפיה . כוונה זו ידועה לנו לא רק מן השירים הליריים הקצרים משנת תרנ"ט , שבהם יש יסוד אוטוביוגרפי , שירים שנגנזו ושקבעו לימים , כפי שהראתה ז ' שמיר ( תשמ"א , ( את רמות דיוקנה של השירה האוטוביוגרפיה של ביאליק ; היא ידועה לנו גם ממה שתיאר לחובר כ ' חתירה אל האמת , '...  אל הספר
מוסד ביאליק