דוד עמית * מבוא הדרך בין ירושלים לחברון היא חלק מדרך במת ההר ההיסטורית , העוברת על רכס ההר בקמר הר חברון הרחב ובמקביל לפרשת המים הארעית . מיקומה של ירושלים בקצהו הצפוני מזרחי של קמר זה ושל חברון בדרומו , הפכו תוואי זה לקצר ועביר במיוחד . האזור רצוף בעמקים לא גדולים בגב ההר ומערכת נחלים היורדים מפרשת המים הארצית מזרחה ומערבה . נחלים אלה הם עמוקים וצרים וביניהם מצויות שלוחות צרות . כמעט שאין אפשרויות תעבורה בין רכס אחד למשנהו בשל מצוקי הנחלים המפרידים ביניהם . הקשר בין הצפון לדרום הוא , על כן , רק באזור קו פרשת המים שנותר בלתי מבותר . ועם זאת , השרידים הארכיאולוגיים והעדויות ההיסטוריות ( גם מן המאה ה ( 19 מצביעים על תנודות קלות ושינויים מסוימים בציר הדרך במהלך הדורות . בתקופת המקרא עברה הדרך בתוואי ירושלים —קבר רחל ובהמשך דרומה התרחקה מקו פרשת המים מזרחה ( ראה מפה ) והמשיכה דרך תל עיטם ( ח' אל חוח שממזרח לבריכות שלמה ) אל ואדי אל ביאר , תל פעור ( ח' זכנדח , ( עמק ברכה שמדרום לגוש עציון , ורק מדרומו שבה ועלתה אל קו פרשת המים , ליד המצודה הישראלית שבח' אל קט . משם המשיכה לעבר חלחול וחברון...
אל הספר