כתבי יוסף בן מתתיהו הם המקור היחיד כמעט להכרת תולדות הרודיון . לראשונה נזכר המקום בקשר למנוסתו של הורדוס מירושלים בשנת 40 לפסה"נ . באותה שנה נכבשה סוריה בידי uo y n הפרתים . מתתיהו אנטיגונוס החשמונאי , שכרת ברית עם הפרתים וסייע להם בכיבוש יהודה והגליל , ראה בכך שעת כושר לשוב וליטול את כתר המלוכה שנשלל מאביו . הורדוס הצליח לחמוק מירושלים בחשכת ליל בדרכו לסלע אדום . מתתיהו אנטיגונוס ובעלי בריתו הפרתים מיהרו לדלוק אחריו , והדביקוהו במקום שבו הוקמה לימים הרודיון , שם התחולל קרב עז : ... " ובעת מנוסתו היו היהודים קשים לו מן הפרחים , כי הקיפו עליו בלי הרף ובמרחק שישים ריס מירושלים התייצבו במערכה למולו ונלחמו אתו זמן רב . אך הורדוס גבר והמית רבים מהם לפי חרב . ואחרי זמן בנה עיר במקום ההוא לזכר נצחונו ופאר אותה בארמונות נהדרים וגם בירה בצורה מאד הקים בה וקרא לה הרודיון על שמו" ( מלחי א , דז ז-ח . ( למרות מצבו הנחות , היתה ידו של הורדוס על העליונה . משם המשיך דרומה למרישה ואחר כך למצדה , שם נשארו בני משפחתו . לאחר שכשל בגיוס תמיכת הנבטים , המשיך הורדוס למצרים ומשם לרומא בה קיבל את כתר המלוכה ...
אל הספר