החל מימי קונסטנטינוס ויוסטיניאנוס ועד לימי הביניים היתה הכנסיה מעוטרת בעיטורים עשירים . הרצפה כוסתה בשיש לבן או צבעוני , הקירות דופנו בשיש וחלקם העליון נעשה מפסיפסים מוזהבים , או משוחים בצבעים בהירים , שהבהיקו בכל פינות הכנסיה . העמודים היו אף הם מעוטרים בתמונות קדושים . מרבית העיטורים הללו נעלמו , וכיום לא נותר מן השיש שריד ואף מהפסיפסים נותר רק מעט . הפסיפסים של רצפת הפנסיה הפסיפסים , המשתרעים כ 60 ס"מ מתחת לרצפה הנוכחית , נחשפו לאורך מרבית אולם התווך . הם נתגלו באקראי בשנת , 1934 בעת שנבדקו יסודות העמודים ומידת יציבותם . מהחפירות הסתבר , כי הפסיפסים קודמים לעמודים וכי אין קשר ביניהם . מאחר שהעמודים הם מימי יוסטיניאנוס , הרי שהרצפה קדומה יותר ושייכת , אפוא , לשלב הקונסטנטיני ( ולפי דעה אחרת , לשלב ביניים בין שתי הכנסיות . ( פסיפסים דומים נמצאו בקדמת הכנסיה והם סייעו בשחזור . הפסיפס באולם התווך היה עשוי בצורת שטיח רבוע במערב ומלבני במזרח , שהיה מחולק לשישה ספינים . שני המשטחים כאחד היו תחומים במסגרת עם עיטורים צמחיים . העבודה בכללה מצטיינת באיכותה לפי מיטב מסורת אמני הפסיפס בסוריה וב...
אל הספר